הרב יצחק פוליקמן מסביר על ידי מה אנו משתלטים ואיך ניתן לשלוט על כך בחזרה >>
אנו נשלטים על ידי – תאוות השליטה
(נסיון ל)שליטה וכוח – מטריפים את הדעת
- האשליה ההרסנית – שיש לנו כוח לעשות אחרים מאושרים או להרוס את חייהם גורמת למלכוד ואשמה.
אנו נעשים מטפלים סמויים.
השהיה עם אנשים כדי לגרום להם לאושר – היא משימה שוחקת.
- פחד, חרדה מעצמנו, מרגשותינו, מאחרים, מהחיים, מנסיבות.
כל אלו על פי הרב יצחק פוליקמן מובילים ל;
לשליטה על; על מצבים, על עצמינו, נסיבות ועיתוי.
להתמקד ולטפל באחרים, ולהיכנס לאובססיות, כעס ופאניקה, בקשר אליהם, כדי לשלוט בגורלם
- הערכה עצמית נמוכה ובלבול גורמים לנו להישלט ולשלוט.
- כשאנו מנסים לשלוט במערכת יחסים אנו נמצאים במקום קודר.
- כשאנו מפעילים כח במקום שאין לנו כוח – העניינים יוצאים משליטה ואנו לא מצליחים לנהל את חיינו.
כשאנו מנסים לשלוט על אירועים ואנשים – חיינו בלתי מנוהלים.
אנו מתנהגים בטירוף – כדי לשלוט על טירוף של אחרים.
כשאנו מצמצמים את האחריות של אחרים כלפי עצמם והתמכרויותיהם – אנו מנוצלים וכועסים.
- שליטה באחרים – יוצרת – אי ניהול ואובדן עשתונות. השולט הוא הנשלט.
- שליטה [גם בלי מילים ועשיה] גורמת לאחרים לעשות ההיפך.
- בקרבות שאיננו יכולים לנצח – אנו עייפים וחסרי כוח להמשיך להרגיש מטורפים.
אנו נשלטים על ידי – שליטה (מוגזמת) ברגשות
הדחקת רגשות – רגשות סמויים מתחת לפני השטח כך מציין הרב יצחק פוליקמן
- כשאנו מדחיקים רגשות הם משתלטים עלינו.
כשאנו לא מרגישים את הרגשות, הם שולטים עלינו ומכוונים אותנו לשלוט על כולם, מתוך פחד ובהלה.
- קיבלנו חינוך לנכות רגשית התרגלנו להיות באזור קר וסטרילי, חוסר טיפול, אהבה, חיבוקים, מחמאות שאני יפה חכם וטוב.
במקום לקבל אותי, את פחדי וכעסי – אמרו לי תמיד להיות יותר טוב ממה שאני, להיות חזק לשלוט ברגש, ולהיות בעמדת שליטה, כדי לרכוש חוזק וכוח לשרוד.
למדו אותנו שרגשות זה בזבוז זמן, ילדותי, חולשה אנושיות מיותרת.
- אנו לא תמיד יודעים כמה אנו; מפוחדים ובודדים,כועסים ומתוחים – גם כשאנו לא ממש רועדים או מתרגזים מעל פני השטח.
- מרוב מתח ואי עימות עם רגשותינו – אנו עלולים לפתח מחלות.
צעד 1 : עד היום חיינו להשיג את רצוננו בדרך כפייתית והרסנית
המנגנונים שהפעלנו מול בעיות בחיים היו
- שליטה עצמית, אובססיביות וחשיבה מעורפלת,
- מניפולציות, נקמה ודיסאינפורמציה,
- היינו סבלנים, מרצים, התאמנו את עצמינו לאחרים.
- השתמשנו במחאה, האשמה, פגיעה בעצמי ובזולת,
- נקטנו בהסתייגות והתנתקות מעצמנו ומאחרים.
- הזנחנו את עצמנו, נתנו לאחרים אחריות על שלימותנו,
- חיפשנו אצל אחרים שלווה, תקוה, זהות, ערך עצמי ופתרונות.
אך כל אלו לא סייעו לנו
- לא השגנו את מה שרצינו, השליטה וההתנתקות רק גזלו מאתנו זמן, תשומת לב והאנרגיה,
- כשנואשנו מדבר אחד, חיפשנו משהו אחר בתמורה,
- חיינו לא היו בשליטתנו התדרדרנו לייאוש,
- היינו צריכים להגיע לגבול השפיות או לסף המוות להודות בחוסר אונים,
- להמשיך לפעול מתוך הרס עצמי זה מעשה בלתי שפוי,
- התנהגות כפייתית והמחשבה לשלוט בה היא גם לא שפויה,
התפיסות הישנות האלו קרסו והתחלנו חיים חדשים. כך טוען יצחק פוליקמן.
באמת התנהגותנו נבעה כתוצאה מ…
- מהערכה עצמית נמוכה שעשתה אותנו תלותיים באחרים שנחשבו בעיננו
- מזה שחיינו בהכחשה, חשבנו שאנו עושים את הדבר הנכון אך לא באמת הצלחנו
- מזה שחשנו חוסר אונים בילדות וחוסר שליטה וכוח בבגרות
- מזה שהתעלמו מאתנו בילדות, לכן חיקינו את זה או שעשינו את ההיפך הקיצוני
מהיום אנו יודעים ש…
- אין לנו סמכות לשלוט על אחרים ואין לאחרים סמכות לשלוט עלינו
- עלינו מוטלת האחריות להעמיד גבולות.