כל מה שרציתם לדעת על החלפת מפרק ירך

אחד המפרקים החשובים, הגדולים והפעילים ביותר בגופנו הוא מפרק הירך, אשר מחבר את הגפיים התחתונות עם החלק העליון של הגוף באזור האגן. מפרק זה מאפשר את יכולת התנועה של הרגליים ואת תזוזת האגן, ולמעשה אחראי על היכולת לבצע פעולות יום־יומיות כמו הליכה, ריצה, ישיבה ועוד. עצמות מפרק זה בנויות בצורה של מכתש ועלי, כאשר עצם הירך היא בעלת ראש כדורי ועצם האגן בעלת תצורה של מכתש (ובשמה הרפואי "מרחשת"). צורה זו נותנת למפרק את יכולת הסיבוביות שלו פנימה והחוצה ואת גמישות הכיפוף. כדי ששתי העצמות לא יישחקו ותינתן יכולת תזוזה, עצם הירך והחלק הפנימי של מכתש האגן מצופים ברקמה סחוסית העשויה מקולגן ונוזלים. סביב חיבור המפרק יש רקמה שבה מצוי נוזל סינוביאלי, אשר אוטם את החיבור ומאפשר לאיבר לפעול באופן חלק עם טווחי תנועה גדולים.

מצבי שחיקה והגבלת תנועה

לאור חשיבותו של מפרק הירך בתנועה התקינה של הגוף, לעיתים נוצרת פגיעה באיבר, אשר גורמת לכאב, דלקות והגבלה בתנועה. מצבים אלה נוצרים כתוצאה של שחיקת שכבת הסחוס המצויה בין המכתש לעלי (רוב האנשים יסבלו בגיל מתקדם משחיקה ניוונית בסחוסים), פריקת מפרק מולדת, דלקת  פרקים או שברים. רוב המצבים הללו יובילו לניתוח החלפת מפרק ירך, שבו יחובר שתל שיחליף את עצם הירך השחוקה. ניתוח זה עושה שימוש בטכניקות חדשניות המאפשרות החלמה מהירה, שיקום מיטבי ומחזירות את איכות החיים למטופלים בתוך זמן קצר. 

אלפי ניתוחים מדי שנה

ההליך הניתוחי נחשב לפרוצדורה מוצלחת עם אחוזי הצלחה גבוהים ושיקום מהיר, ובישראל מבוצעים אלפי ניתוחים כאלה מדי שנה בטכניקות שונות. טיפולים שמרניים הכוללים פיזיותרפיה, סטרואידים ותרופות נוגדות דלקת יכולים לסייע להקל על הכאב באופן זמני, אך לא ישקמו את הסחוס הפגוע או את העצמות השחוקות. הגיל הממוצע של המטופלים בהליך זה עומד על 65, והניתוח מהווה פתרון יעיל להמשך הפעילות התקינה לאורך זמן. לפני הניתוח הרופא נפגש עם המטופל ומחליט על הטיפול המתאים, ואם יש צורך בניתוח הוא יחליט על הטכניקה המתאימה ביותר למטופל. לקראת הניתוח ייערכו בדיקות, וההליך הכירורגי יתבצע לרוב בהרדמה אפידוראלית או מלאה. 

כיצד מתבצע הניתוח?

ישנן גישות ניתוחיות שונות וטכניקות מתקדמות (גישה צידית, גישה אחורית וגישה קדמית) הקובעות את מקום החיתוך להכנסת השתל. בשנים האחרונות יש שימוש רב יותר בגישה הקדמית, שבה אין פגיעה במעטפת השרירים האזורית, דבר המאפשר החלמה מהירה יותר לאחר ההליך הניתוחי ופחות כאבים. במהלך הניתוח מסירים את ראש העצם השחוק ומשתילים תותב מלאכותי העשוי מקרמיקה או מקובלט־כרום בחלקו החיצוני ומסגסוגת טיטניום בחלקו הפנימי. לאחר הניתוח המטופל ישהה באשפוז כיומיים עד שלושה וישוחרר לביתו, שם ימשיך בטיפולי פיזיותרפיה כדי להחזיר לאזור את היכולת התנועתית.