בישראל היום פורים נחגג ב -15 לחודש בירושלים וב -14 בתל אביב. אדר הוא החודש הקלנדרי העברי ופורים נחגג ב -14 באדר בערים המוגנות בחומות שחלקן היו קיימות לפני יהושע בתקופות המקראיות, כמו ירושלים. העיר שושן, המוגנת אז על ידי יהושע, חוגגה ביום השחרור ב -15 לחודש אדר העברי ב -15 בנובמבר והייתה ידועה בשם "שושן פורים", מכיוון שהקרב על העיר מוקפת החומה. של שושן המשיך באותו היום.
הטקס הדתי הראשון לחגיגות פורים
הוא קריאת מגילת אסתר (מגילה) בבתי הכנסת על פי כללי התלמוד (מגילת אסתר מגילה 2 א), שדיווחו חכמים בפני חברי האסיפה הגדולה של מרדכי. לפני חג הפורים צום קטן, צום אסתר, המזכיר את שלושת ימי הצום שאסתר בילתה לקראת המפגש עם המלך. התקנון היה אמור להישמר באדר ה -14, אך רבי יהושע בן לוי (המאה השלישית לספירה) קבע כי יש לקרוא את המגילות ערב החג.
מסורת מאוחרת יותר של צום ביום הפורים לזכר אסתר, הנקראת תענית, מופיעה בכתביהם של רבני סוף המאה ה -6. זהו רב גרמני וצרפתי טוספיסטי מהמאה ה -13 שמזכיר את מעשה רעש לכיבוי השם המן ברעש כשהוא קורא את ספרה של אסתר בפומבי.